Skip to content

ספר מספר 33 – משירי ז'ק פרוור/ז'ק פרוור

יולי 3, 2011

שמתי מצנפתי בכלוב

ובצאתי הייתה הציפור על ראשי

מה זה

כבר לא מצדיעים

שאל המפקד

לא

כבר לא מצדיעים

ענתה הציפור

אה כך

סליחה חשבתי שמצדיעים

אמר המפקד

בבקשה אין דבר כל אחד עלול לטעות

אמרה הציפור

אני לא נוהג לקרוא שירה. הרגלי הקריאה האלו נובעים מן התחושה שהשירה סתמית כמעט, כאילו לא עומד לו דבר מאחורי המילים, והמשורר, כמו חשוך אחד מהוויכוחים על אמנותמודרנית מתיז דיו  אדום על קנבס לבן, מכריז בנימת ניצחון – " את זה, גם הילד בן השלוש שלי מסוגל לעשות".

אינני מנסה לטעון, גם לא לרגע אחד שיש בכוחי לכתוב שירים דוגמת השירים שכתבו דילן תומס וויסלביה שימברוסקה, כי אם לבקר את השירה המודרנית, וגם הקלאסית. כשאני קורא שירה אני מעוניין לצלול אל תוך עולם מופשט של מושגים, מסע אל בור ללא תחתית שאינו חשוך כי אם מואר, כלומר, רוצה לקרוא איך אהבה היא כמו גואש ללא הינתן הסבר מדויק ודידקטי כי אם תיאור פשטני ואבסטרקטי.

ז'ק פרוור איננו נופל לאף אחת מן הקטגוריות שהוצגו לפני כן. שיריו הם מעין סיפורים מופשטים המועברים לקורא בשורות קצרות. לעתים יפות, לעתים פחות. היופי הוא כמו האותיות האדומות והעגלגלות, הופכת לנוקבות המנקבות חורים בנימי גופיפים קטנים שהינם גשמיים, מאפשרות לגשמים העתידים לבוא לחלחל ולברוא.

ראוי לציין כי על אף כל אלו חלק נכבד משיריו של פרוור לוקה באותה סתמיות מאוסה, והפונט והעיצוב היפה, אין בהם די על מנת לסלקה. התרגום, חשוב להזכיר – נהדר, אני מתפתה להגיד שהטוב ביותר שנתקלתי בו בקריאה של שירה מתורגמת. חבל כי לא הושקעו אותם המאמצים בתרגום משוררים מוצלחים שבשמם אינני יכול לנקוב. מומלץ בכל זאת לכל מי שאוהב שירה, ובעיקר למי שמחפש דבר-מה שונה.

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: