Skip to content

בין פילוסופיה לספרות

יוני 18, 2011

חריגה מהמקובל, שתהפוך להיות חלק מן המקובל – הגיגים. אלו יעסקו בפילוסופיה וספרות, אם כי מתקבל על הדעת שיגלשו מפעם לפעם לנושאים המאוגדים תחת הכותרת – “מדעי החברה", ואפילו – “מדע". הפעם – בין ספרות לפילוסופיה.

"בפילוסופיה", ייטענו מרבית העוסקים, “כותבים על מנת לחדש רעיונות, על מנת להשמיעם בפעם הראשונה.לפיכך, אפשר ורצוי לסבול את מחיר הקושי שבקריאה – זה שכותב, כך הוא כותב". ימשיכו וייטענו "בספרות – העניין שונה. אמנם הספרות מציגה רעיונות וזה אחד מתכליות הכתיבה הספרותית, אך הפעם אין מעלים על מוקד את החידוש, כי אם את הסיפור.” ייאמרו – “בספרות, הרעיונות אינם נוצרים תוך כדי כתיבה, אלא הוכנו מבעוד מועד. הסיפור נוצר, המקום מתהווה והדמויות זוכות לחיים משלהן – ישנה משמעות לקושי שבקריאה, כיוון שהקורא איננו קורא עבור הרעיונות, כי אם עבור דבר-מה אחר.

אני לא מבין מי החליט שבפילוסופיה – ככה, ובספרות – כך. אמנם בפילוסופיה כותבים על מנת לחדש רעיונות, ללא כל יוצא מן הכלל, אך בספרות – ניתן לכתוב באופן המקובל, ואפשר לכתוב לשם חידוש הרעיונות תוך כדי הצגתם באמצעות מקום ודמויות מתהוות. האטימולוגיה של המילה "ספרות" אמנם קשורה קשר ישיר לאטימולוגיה של המילה "סיפור", אך הכותב הוא זה הקובע את שיש לעשות עם השפה ולא השפה עצמה. ולחסידיו של בארת' – המשמעות שייכת לשפה אם כך (פילוסופיה), ואם כך (ספרות).

נוסף על כך, אותו חידוש של רעיונות הינו אינדיבידואלי. ניתן להיתקל ברעיון האקזיסטנציאליסטי בעקבות הקריאה ב"זר"של קאמי, ואפשר להיתקל בו באמצעות הקריאה באחד מכתביו של סארטר או בערך הויקיפידי. הרעיון יוותר חדיש עבור הקורא בשני המקרים, וחרף העובדה כי פורמט החיבור יהפוך הרעיון לנהיר ומתוחם יותר – המהות נותרה ועודנה – זהה. דוגמה מוצלחת יותר תהיה אולי הקריאה ב"מיתוס של סיזיפוס" לצד הקריאה ב"זר" או ב"דבר" של קאמי.

אני רוצה להציע תפישה נוספת: ההבדל המהותי שבין פילוסופיה לספרות הוא האופן בו מוצגים הרעיונות. בספרות אלו קורמים עור וגדים, מקבלים חיים – הדוגמאות להן מוקדש מוקם מועט בחיבור פילוסופי הולכות והופכות החיבור עצמו, ומן הדוגמאות על הקורא להבין את הרעיונות (אל-נכון כי הכותב יש בכוחו להכניס אל חיבורו הספרותי מונולוגים ודיאולוגים המהווים פנייה ישירה אל הקורא, שתפקידה לבאר ולפרש את כוונתו, או את הרעיון עליו מבוססים אותן הדוגמאות).

בפילוסופיה חובה עליך לחדש רעיונות, ואילו בספרות – מותר ויש צורך לספר סיפור, לשרטט דיוקנאות של דמויות ולתאר תיאורי פיזים ומטפיזים של טבע ושל מחשבה, העוצרים נשימתו של קורא. החיבור הפילוסופי אם כן, הוא גרסא פחותה ונוצצת פחות של החיבור הספרותי-רעיוני.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: