Skip to content

ספר מספר 27 – ייסורי ורתר הצעיר/יוהן וולפגנג גתה

יוני 17, 2011

אהבה ממבט ראשון היא תמה אמנותית שמתקשה אני לקבל ממספר סיבות – ראשית, האהבה ממבט ראשון שמורה לבני אנוש שהינם יפי תואר. כלומר, בני אנוש שאינם יפים לא יוכלו לזכות ולעולם לא יזכו באהבה שכזאת, והדבר מקומם את נפשי שאינה אצילית ורכה. שנית, סיבות ביולוגיות שמקורן בתיאוריות אבולציוניות לא מאפשרות קיומה של אהבה שכזו. האהבה, ייגרסו הפסיכולוגים האבולוציונים (ויש הרבה מן האמת והתבונה בדבריהם) היא מנגנון אבולציוני שמטרתו היא הבטחה ושמירה על נאמנות. במילים אחרות, הפעלתו  של מנגנון שכזה על סמך היכרות שטחית כל כך – בלתי מתקבלת על הדעת.

המתנגדים והשכלתנים שבכם וודאי יחשבו כי אמנות, מטבעה – איננה מחויבת לעמוד בחוקיה האפורים דמויי הבניינים גורדי השחקים של המציאות, והצדק – איתכם. עם זאת, ראוי לציין כי הופעתה של אותה התמה במגוון רחב כל כך של יצירות אמנות הובילה לדעיכתו של היופי הטמון בטבעה של האמנות. כעת, יש צורך ביותר מעצם הגדרתה של התמה האמנותית הזו כתמה אמנותית על מנת לעורר בליבי תחושות של יופי והתפעמות, ואת האשם יש לתלות בעבור הזמנים ולא בגתה.

אהבה ממבט ראשון בפרט, ואהבת אמת בכלל מהווה חלק מרכזי ואולי יחדי בספרו של האדון יוהן וולפגנג גתה – "ייסורי ורתר הצעיר".  הרומן הראשון שכתב המשורר הצעיר מהווה אסופה של מכתבים אותם כותב ורתר למספר מכרים, לרוב מופנים מכתבים אלו אל ידיד העונה לשם וילהלם. במכתבים הללו מתאר ורתר את אהבתו לאישה שהובטחה ונישאה לאחר. דומה כי המכתבים, המהווים אמצעי נוסף אמנותי שאיני רוחש לו ולו חיבה מועטה, כאילו על מנת להוסיף שמן למדורה שבלאו הכי חרגה להבתה מן התקן המותר, החלה שופרת צמרותיהם של עצים, מייבשת מימיהם של נחלים לכדי עשן שאינו אפור ואיננו לבן.

ראוי לציין שלמרות כל אלו, את תפישתו הייחודית של המחבר בנוגע להתאבדות. בעיניו התשוקה לנטול חייך, שוות ערך היא למחלה פיזיולוגית בכל מובן ומובן. לפיכך, כפי שאין איש כועס על אדם המת כיוון שלקה בקדחת, ואין אומר שהיה עליו לחכות על מנת שיוכל למות מידיו של סרטן בבלוטת הערמונית, כך יש להתייחס גם אל חולה הנפש – זה אשר איבד הרצון לחיות, זה הלקח חייו שלו עצמו. התפישה, שהייתה מהפכנית באותה התקופה – הובילה לגל התאבדויות באירופה של אותה התקופה, לתביעה בראשה עמדה הכנסייה ולכינונו של אפקט מדעי-חברתי.

בסופו של דבר מדובר בספר שהקריאה בו הייתה עלי לטורח והתאפשרה אך ורק באמצעות כוח רצון המחודד בקיסמי ברזל דמויי עץ. זה, לא היה עומד לרשותי אלמלא היו רגשות אשמה מפעפעים ובוחשים על שלא קראתי בספר כבר כמעט שבוע. בלב שלם וללא כל חרטות או משאלות לב נלוזות אני כותב כי, הכריכה העוטפת את דפיו של הספר יפה בהרבה מהמילים מהן מורכב.

נ.ב. תגובות יזכו אותי בחיוך שלא תוכלו לראות. אני יודע שאתם קוראים כי ממוצע הצפיות הוא 30 ליום.

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. עדנה קוגוט permalink

    זכיתי לחוות אהבה ממבט ראשון.בין המון קהל רב נפגשו עיננו וזכינו לאהבה ממבט ראשון. כן זה קיים.

  2. זכיתם אולי למשיכה או הידלקות רבת עוצמה, האהבה הגיעה אחר כך. אני יודע שהפסילה הברוטאלית של דבר רב עוצמה כמו אהבה יכולה להיות מעצבנת ואני מצטער, אבל קשה שלא להגיע למסקנה כשחושבים בהיגיון. תודה רבה לך על התגובה.

    • עדנה קוגוט permalink

      ההגיון אינו נמצא שם . ואמי היתה אומרת על כך " כשתגדלי תביני " אני חיה 63 שנה אהבתי התחתנתי ועוד פעם אהבתי אך דבר כזה קרה לי רק פעם אחת בחיים וישנם אנשים שזה לא קורה להם לעולם כלומר קיים דבר כזה ולא לא התחתנתי איתו

  3. מבקר המבקרים permalink

    הספר הכי יפה שנכתב אי פעם. ביי פאר! עם כל הכבוד לגישה השחצנית והאובר מתוחכמת שלךת יש בספר הזה משהו אותנטי, אמיתי ועמוק שאולי אנשים כמוך לא יוכלו להבין. כאן לא מדובר רק על ספרות ברמה גבוהה, מדובר על רגשות כה עמוקים שכמעט לא ניתן לבטא במילים וגתה הצליח הכי קרוב שאפשר.
    כנראה שהמוח האתאיסטי המעשי ההומני המודרני והליברלי לא יכול לחדור מעבר לציניות של עצמו ולראות יופי במלוא הדרו- נשמה פועמת בקרב אמן שהוא קודם כל בנאדם ורק אז אמן.

    סליחה על התגובה המתלהמת משהו, אבל הגישה הזאת פשוט מקוממת אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: