Skip to content

ספר מספר 22 – אדיפוס המלך/סופקלס

יוני 2, 2011

כאשר לומדים מחזות או היסטוריה של העת העתיקה (קרי:כל שהתרחש לפני בואה של הטלוויזיה) בבית הספר – יסודי או תיכון, חוזרים ומדגישים המורים כי אלו (המחזות) היוו תחליף לטלנובלות של ימינו. טיעון זה, חרף היותו פשטני ומרגיז במקצת – נכון בחלקו.

המחזות הללו דומים עד מאוד לטלנבולות הספרדיות של היום, אך חרף דמיון זה הפונקציה אותה מילאו הייתה ועודנה שונה – ולא בתכלית. המסקנות הללו עלו בי לאחר הקריאה ב"אדיפוס המלך" שכתב סופקלס בשנת 428 לפני הספירה. את סופקלס הכרתי לראשונה בשיעורי ספרות כהכנה לבגרות. מהר מאוד הכתרתי אותו כיוצר המוכשר והמהנה ביותר שזכיתי להכיר באמצעות בית הספר. בכיתה, קראנו את המחזה השלישי (אנטיגונה) בטרילוגיה אותה פותח המחזה עליו נכתב סיקור זה. כיוון שנהניתי כל כך מהקריאה במחזה, קפצתי על ההזדמנות לקנות את הראשון שבספרי הטרילוגיה בחמישה שקלים בגן שכוח אל וציבורי, על יד המרכז הגאה, תל אביב.

התאכזבתי. מסתבר כי המחזה "אנטיגונה" מהווה מחזור של תכנים ואמצעים אמנותיים שהופיעו באודיפוס המלך. שמותיהן של הדמויות, קווי המתאר והעלילה אמנם שונו, אך בסופו של יום – מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. תפקידו של המלך הרשע שאינו קשוב ניתן הפעם לאדיפוס ולא לקריאון, ואילו תפקידה של אנטיגונה כמתנגדת למלך ניתן לקריאון.

סיפור המעשה ידוע לכל –  בהיות אדיפוס פעוט רך בשנים, נודע להוריו מפי האורקל של דלפי כי כאשר יגדל ויתבגר ירצח את אביו וישכב עם אימו. השניים שפחדו ממימושה של הנבואה, ציוו להניחו בהרים כך שלא יוותר לא כל סיכוי לשרוד. הרועה עליו הוטלה המשימה, היה טוב לב מכדי לבצע פקודה זו והשאיר אותו אצל רועה אחר שהעבירו למלך. אדיפוס גדל והולך לאורקל, שם מגלה כי ירצח את אביו וישכב עם אימו. הוא בורח באימה מן העיר ופוגש באביו-מולידו בעת השיטוט בדרכים. הלה מתייחס אליו בזלזול ואדיפוס שאינו מוכן לסבול זאת הורגו יחד עם פמלייתו. הוא מגיע לתבי שהדרכים אליה היו חסומות באותה העת עקב חידתה של הספינקס ופותר את החידה. פתרון זה מעניק לו מעמד של מלך והוא נושא לאישה את יוקסטה, היא הורתו. משם, הולך הסיפור ומסתבך.

הדרמטיות והמשקל שהפעימו באנטיגונה מופיעים גם כאן, אך הברק שהעניקה להם הראשוניות – אבד. הקריאה דומה לצפייה שנייה בפרק בתוכנית טלוויזיה בעל תסריט זהה, לוקשיין דומה ושחקנים שונים. רימייק.

הקריאה "באדיפוס המלך" מומלצת רק לאלו שלא קראו ב"אנטיגונה". לדעתי, האישה מוצלחת מן הגבר חרף היותו אביה והעובדה כי תסביך קרוי על שמו ולא על שמה. כמדומני, טעה פרויד כשבחר לכנות את התסביך הגדול ביותר שלו בשמו של גיבור מחזה זה, ולא עיוות את ההיסטוריה והמיתולוגיה, יצר תסביך חדש, שמו – אנטיגונה.

מודעות פרסומת

From → מחזה

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: