Skip to content

ספר מספר 10 – ילדה עם שיער מוזר

אפריל 8, 2011

עבר די הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי ביקורת, ואת האשמה אני מטיל על עצמי (אלא על מי?). אני מקווה שאצליח להשלים את הפער בחופש פסח (כחמישה ספרים), אם לא , ישנו גם החופש הגדול. לפני שאתחיל לכתוב ביקורת רציתי להודיע (בעיקר לעצמי), כי אתמול (יום חמישי), חגג האתר חודש ימים להיווסדו. במהלך החודש הצלחתי באורח פלא, לגרום לכחמש מאות שלושים איש לצפות בבלוג הקטן והנחמד שלי. אז תודה לכם, כל אותם אנשים שצפו ושימשיכו לצפות. אני מקווה להגדיל את מספר הצפיות בחודש הנוכחי לאלף. הסיכויים שדבר שכזה יקרה הם קלושים אמנם, אבל אהיה פחות או יותר המאושר באדם אם דבר שכזה יתרחש, אז שווה לכם להתאמץ.

בכל אופן, לחלק הספרותי של הפוסט:

לאחרונה (שבוע אחרון) יוצא לי לקרוא הרבה סיפורים קצרים. אסופות של סיפורים קצרים ליתר דיוק. יש משהו נורא נחמד בסיפורים קצרים, גם כי קל לי יותר להזדהות וללמוד מהם (אני בעצמי כותב סיפורים קצרים) וגם כי אני אוהב את התחושה שיש בסיפורים קצרים. אתם יודעים, אין זמן להתחיל לפתח דמויות, אין זמן להתחיל לתאר אווירות. אתה יכול להכניס רק את מה שחשוב ולאו דווקא לאווירה.

האהבה הזו הכניסה אותי ללא מעט צרות כשמדובר בכתיבה שלי עצמי. אף פעם לא הצלחתי לכתוב יותר משלושת אלפים מילים, והיצירה המדוברת היא למעשה מעין אוסף של שלושה סיפורים קצרים על אותה הדמות, הקשורים אחד לשני בקשר מעורפל וכמעט בלתי נראה שרק אני מסוגל להבחין בו.

בעבר, הייתי טוען כי אתגר קרת הוא מלך הסיפור הקצר. הייתי קורא את ספריו בשקיקה ודואג להפיצו בכל עת. היום אני מבין כי אין לו הרבה יותר מטכניקה. טכניקה טובה אמנם, אך כדי להיות סופר מוצלח באמת דרושה יותר מטכניקה אחת. בחיפושי אחר אותו סופר סיפורים קצרים נתקלתי בדיוויד פוסטר וואלס, סופר אמריקני שהתאבד לא מזמן.

ספרו אותו קראתי נקרא "ילדה עם שיער מוזר", והוא למעשה אסופה של סיפורים קצרים ומסות שתורגמו ממש השנה לעברית. הכתיבה של וואלס ילדותית מאוד כמו כתיבתם של אלו הכותבים סיפורים קצרים רבים, אך משהו בילדותיות המאפיינת אותה שונה מאוד מכל האחרים. כנראה העניין הוא כי מדובר בילד אמריקני. זאת אומרת, אם אתגר קרת וסביון ליבריכט מנסים (ומצליחים) להעביר הוויה ישראלית בספריהם, וואלס עושה את אותו הדבר עם אמריקה. רק שהפעם, אני שנשאר מחוץ לתמונה גם כשמדובר באתגר קרת בקושי יכולתי לראות גם את המסגרת

יש משהו שובה בילדותיות הזו, בעיקר בסיפור שהספר נושא את שמו. היא מעבירה תחושות בצורה עוצמתית כל כך, שכאשר סיימתי לקרוא את הסיפור המדובר השתוקקתי בכל מאודי לקחת LSD. קראתי קצת באינטרנט וראיתי שזה בכלל לא סם אלא כימקל והשפעות פיזיולוגיות אין לו. החשק להשתמש באותו כימקל ירד קצת עם הזמן, וייעלם בקרוב, אבל הנקודה היא שהילדותיות הזו, שמצליחה לתאר באופן נחשק כל כך טריפ כאשר המתאר עצמו אינו שרוי בטריפ עוצמתית ביותר.

חבל רק, שאת מרבית הסיפורים, אם לא כולם, עוטפת תחושה בוסרית. את חלק מהסיפורים היא אפילו הורסת. וואלס מתמקד בדיוק באותם דברים בהם לא צריך להתמקד בסיפור קצר (לא ככלל), וההתעסקות בפרטים הקטנים והבלתי רלוונטיים עשויה להיות משעממת במקצת. למרות כל הכול יש משהו בבוסריות הזו, מין תחושה של חוף ים וגלים שעוטפת אף היא את דפיו של הספר, הגלים לעולם לא יוצאים מן השוליים והם מאולפים כמו נמרים של קרקס על אף שהם חלק מהאוקיינוס, אבל דווקא השלמות והמהוקצעות הזו, של תחושות, של זרימה, היא חזקה.

 

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. ראסקולניקובית permalink

    קראתי כתבה לא מזמן על וואלס ועל ילדה עם שיער מוזר וחשבתי לקרוא אותו מתישהו. קראת את 9 סיפורים של סלינג'ר? בדיוק סיימתי לקרוא אותו ורוב הסיפורים מעולים.

  2. לא ידעתי שסלינג'ר כתב סיפורים קצרים. קראתי רק את "פרני וזואי" ו"התפסן בשדה השיפון". אני אבדוק בספרייה, למרות שתמיד הרגשתי קצת כאילו הוא מוערך יתר על המידה.

  3. ראסקולניקובית permalink

    לפני 9 סיפורים קראתי את התפסן בשדה השיפון ולא כל כך התלהבתי ממנו, אבל אחרי שקראתי את "יום נפלא לדגי הבננה" שלו התחלתי להעריך אותו יותר

  4. אקרא. ממליץ לך גם לקרוא את "פראני וזואי", עדיף באנגלית אבל אפשר גם בעברית. הדיאלוגים שם על גבול העוצרי נשימה. לפחות היו כאלו כשקראתי לפני שנה.

    • ראסקולניקובית permalink

      קניתי אותו ואני מתכננת לקרוא אותו בקרוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: