Skip to content

ספר מספר 9 – התנין

אפריל 3, 2011

אם הייתי כותב ביקורת לפני שלושה חודשיים, אפילו חודשיים, הייתי מנסה להגדיר את הטעם שלי. הייתי מדבר על פנטזיה ראליסטית ופול אוסטר, מזכיר אתגר קרת. מסביר בלהט ואולי בצעקות שקלאסיקות סתמיות וכמה שאני שונא הרמן הסה וספרות הצרפתית. הייתי מכריז את כל ההכרזות האלו ללא שמץ של ביסוס, ללא קריאה של ממש באותן קלאסיקות. הייתי שומע השם ושונא.

היום אכתוב – לא אוהב ספרות רוסית. השמות ארוכים ובלתי ניתנים לזכירה, האווירה מנותקת וקרה. הספרות הרוסית, אטען (בהכללה), מספרת סיפורהכותבים המשתייכים אליה אינם טורחים או מנסים לכתוב דבר מה מעבר להעברת המסר או הקו העלילתי עצמו. המשפטים מהוקצעים, מינימליסטיים אפילו שלמים, אבל היופי המתלווה אל משפטים אותם כותבים הצרפתים (שוב פעם בהכללה), למשל, אינו מתקיים. היופי שיש בספרות הרוסית, בסיפור הרוסי, ברומן הרוסי, מתקיים רק בקישורים שבין משפט למשפט וביצירה כמכלול, בנימת המספר הפסיכופת.

ביום חמישי האחרון עשיתי מעשה. הלכתי לספריה, למדף הנושא את האות ד' ושלפתי משם ספר של אותו האחד שכתב את "החטא ועונשו", אותו האחד שספריו באורך של חמש מאות שישים ושמונה עמודים, לא פחות – כן יותר. דוסטויובסקי. כדי להקדים תרופה למכה, בידיעה כמעט מוחלטת שהסיכוי שאצליח לסיים ספר דוגמת "האחים קרמזוב" הוא אפסי, בחרתי בספר קצר יותר. אמנם קלאסיקה מפוארת פחות, אך בכל זאת ידועה. כשבעים ושישה עמודים בפונט גדול למדי, שעה של קריאה, על גבי הכריכה כתוב באותיות של קידוש לבנה – ה ת נ י ן.

מעשה באיוואן מאטוויץ', פקיד רוסי מן המעמד הבינוני היוצא לטיול בגן חיות גרמני שהוקם בקרבת המקום. אליו מצטרפים אשתו ובן חסותו, לאחר שמשלמים השלושה את מחיר הכניסה, מציג בפניהם בעל הביבר תנין. התנין משעמם את השלושה ובמהרה עוברים אל כלובם של קופים. הגרמני, מאוכזב מן ההתעלמות מנסה להפעיל את התנין, ממש כמו בהארי פוטר. הלה מצליח במקצת, וכאילו כדי להרשים את הגברת מנסה הפקיד לחוקת את מעשיו. התנין, שאינו משועשע כלל ממאמציו של מאטוויץ' הולך ונעשה מרוגז, ובלי לשים לב כמעט – פוער את לועו ובולע את המסכן.

אשתו של איוואן מאטוויץ' נעשית המומה ומתחילה לבכות מרוב פחד, חסרת מילים.  בן החסות דורש בתוקף מן הגרמני שיפתח פתח בבטנו של התנין על מנת להוציא את הפקיד, אך הגרמני, איתן כסלע, לא שועה למצוקתם של השניים ודורש מחיר מופקע עבור התנין, מדבר על עיקרון כלכלי.במהרה מצטרף אליו גם איוואן מבטנו של התנין, העיקרון הכלכלי הוא טוען, נעלה בהרבה על צרכיו ורצונותיו האישים. הוא ישהה בבטנו של התנין ויוביל לפריחה תרבותית, מכל קצוות אירופה יבואו לשמוע אותו, האדם שנבלע בידי תנין.

מאוחר יותר מחליט גם כי ינצל את מעמדו המחודש וישפיע על האינטלקטואלים הרוסים. עתה, הוא מספר לידידו, יש זמן להגות בתורות ושיטות כלכליות חדשניות בעקבותיהן ייווצרו מהפכות. כולם יקשיבו לו כי הוא האיש הגר בבטנו של תנין, מעמד מיסטי כמעט.

הספר משעשע ואף אודה כי מפעם לפעם גם יצא לי לגחך. הסיום, לעומתו, תמוה ביותר. בשעה בה סיימתי לקרוא את העמוד האחרון בטוח הייתי כי דילגתי על עמודים מספר, או שמא נתלשו הדפים הבאים בידי פוחזים נתעבים. לא כך היה הדבר.

הכתיבה עצמה מהודקת עד מאוד. נוקשות קרה אופפת אותה, זו המאפיינת את כל היצירות הספרותיות הרוסיות בהן יצא לי להיתקל. בנוקשות הזו יש משהו עוצמתי, אך על מנת לממש באמת ובתמים את הפוטנציאל הטמון בה יש לשבור את הקרח (ולא רק במובן המטאפורי של המילה) לרגע קט, אולי אפילו שניים. דוסטויובסקי מסרב.

בסופו של דבר, מדובר בספר מהנה, גם אם משונה במקצת. הוא אינו מצליח להמריא אל-על ולהשתחרר מבעיותיה של הספרות הרוסית, אלו עליהן דיברתי לפני כן, אך כן מתעלה על כל היצירות הרוסיות שקראתי עד כה. יכול אני להגיד כי תחושתי הלכה והפכה חמימה כלפי רוסיה הקרה לאחר הקריאה, אם כי, למרות חימום הקרחונים במיקרוגל תעשייתי רב עוצמה, עדיין פוסק  אני כי המשקה, או המים, קרים מדי

מודעות פרסומת
5 תגובות
  1. אתה מבקר פה רבות את הספרות הרוסית כמכלול, ונראה לי שאתה עושה לה קצת עוול. אני לא באמת יודע, לא קראתי ספרות רוסית, אבל אני חושב שאתה פשוט לא קראת את הספרים הנכונים – או לפחות מקווה שלא קראת.
    בכל מקרה, זו ביקורת נחמדה, לא לגמרי הצלחתי להבין (עד שהסברת לי) מה יש בספרות הצרפתית שאין ברוסית, והתיאור הקצר של העלילה היה קצת מבולבל.

    בקצרה – אני מקווה ש"אידיוט" יהיה יותר טוב מאיך שתיארת את זה, אחרת אני אמד אתאכזב.

  2. thegeekmagnet permalink

    מודה שבספרות רוסית אני לא מבינה גדולה..יש בה באמת משהו נורא מנוקר ונורא נוקשה..טוב מה אפשר לעשות עם זה? ברומא התנהג כרומאי וברוסיה אל תתבכיין שקר חח..מה שכן אני כבר די הרבה זמן רוצה לקרוא דוסטויובסקי וזה נראה לי באמת אחלה סיפור להתחיל איתו..

    בנימה אחרת אני רק רוצה להחמיא לך על ההשתפרות הניכרת בכתיבת ביקורות..זה לא שקודם הייתה בעיה גדולה או משהו אבל אפשר ממש לראות אותך צומח! רק הערה קטנה ממש…אם אפשר לציין את שם הכותב איפהשהו בתיאור למעלה..לא חובה בכותרת הראשית אבל שיהיה שם..זה יכול רק להוסיף

    אז חג שמח שיהיה!

  3. אני בהחלט חושב שאין ספר טוב יותר להתחיל איתו את הקריאה בספרות הרוסית. אני לא בטוח שאני רוצה להמשיך, בינתיים נשארתי עודמ במקום.

    תודה על הנימה האחרת, וההערה שכתבת נלקחה בחשבון. חזרתי לכתוב ביקורות, אני מקווה שלא מאוחר מדי ואיבדתי אותך.

    חג שמח.

  4. תמי לבנת מלכה permalink

    אתה מרגש אותי מאוד ותודה על כך.
    אני ממליצה בחום שתתן הזדמנות נוספת לספרות הרוסית הנפלאה. דוסטוייבסקי אחד הסופרים שהטיבו להבין את נפש האדם. הסיבה לכמות העמודים המרובה קשורה לפרנסה, הכתבים התפרסמו בהמשכים בעיתונים.
    ממליצה לך לקרוא את אנדריי קורקוב סופר רוסי עכשווי "המוות והפינגווין" "חברו של המנוח" ספרים מצויינים מלאי חום, אהבה והומור

  5. אשאיל את אחד מהספרים שציינת בפעם הבאה שאלך לספרייה (מה שעלול לקחת זמן מה, כיוון שקניתי מספר לא מבוטל של ספרים בשבוע הספר). תודה לך על התגובה, היא מרגשת אותי לפחות באותה המידה, אולי אפילו יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: