Skip to content

ספר מספר 5 – המוקיון

מרץ 19, 2011

זה לקח זמן. למעשה, זה לקח הרבה זמן, אבל כפי שכבר אמור היה להיות ידוע לכם עוד מהפוסט הראשון – איני דובר אנגלית מבטן ומלידה. אי לכך ובהתאם לזאת, קריאת הספרים הכתובים בשפה האנגלית, אורכת זמן רב בהרבה עבורי מקריאת ספרים הכתובים בשפה העברית. המילה כתובים מתייחסת לא רק לספרות מקור כי אם גם למתורגמת.

למרות הכול, אני משתדל לקרוא ספרות בשפה האנגלית. בעיקר עקב העובדה כי הפסקתי לשחק במשחקים, ואיני מעוניין לאפשר לאנגלית שלי להתנוון. “שפה היא כוח", נוהג לומר אחי התאום, ולמרות ההתנגדות החריפה שאני מביע בכל פעם בה הוא מבטא את אותו המשפט, איני יכול להכחיש כי יש בו שמץ מן האמת. בל נשכח גם את העובדה כי מספר הספרים הכתובים בשפה האנגלית גדול פי כמה וכמה ממספר הספרים הכתובים בשפה העברית. במילים אחרות, חבל להגביל עצמי לשפה העברית, גם אם אני מוצא אותה יפה משפות אחרות, במקרה הזה – אנגלית.

מכל מקום, כפי שכבר הובהר בכותרת, הספר אותו קראתי נקרא המוקיון (The Clown, באנגלית), הוא נכתב על ידי היינריך בל, זוכה פרס נובל. איני יודע אם הוא ראוי לפרס כפי שראויים היו לו סופרים צרפתיים שקראתי, אך אין כל ספק בנוגע לעובדה כי בל הוא כותב מבטן ומלידה, בדיוק כפי שאני איני דובר אנגלית מבטן ומלידה.

הספר מספר את סיפורו של האנס, מוקיון, שהחלל שהתירה האישה שעזבה אותו מוביל אותו אל התמכרות לטיפה המרה. הטיפה, גוזלת מן המוקיון את כספו ואת הקריירה. במהלך היממה בה מתרחש הספר ייצור האנס קשר עם מכריו וחבריו משנים קודמות באמצעות הטלפון. שיחות הטלפון הללו יעלו זיכרונות ילדות (בעיקר אודות החיים בצל השלטון הנאצי) ואף יחשפו את יכולתו המיסטית קמעא להריח מבעד לקווי הטלפון. כמו כן, ייסופר גם סיפור אהבתם של מרי (אישתו של האנס) ושלו מתחילתו ועד סופו, לאו דווקא בסדר כרונולוגי. אהבה נכזבת זו מהווה את לב ליבו של הסיפור, ואף על עובדת היותה מסופרת בכישרון רב, היא עלולה להיות מייגעת וסנטימנטלית במקצת.

חלקכם יימצאו את הפירוט על שאירע בין מרי להאנס מרגיז במידת מה – האנס המסכן מתאונן שוב, ושוב, ושוב, ושוב, על מרי המסכנה שלו, שנקרעה מזרועתיו בעל כורחה בידי הקתולים. הוא מתאר באוזני הקורא שוב ושוב את החיוך שעטתה על פניה כשהייתה שמחה, את הבגדים שלבשה, את ההרגשה שהיה חש לאחר ששכב עמה, את שהקריבה למענו ואת שהקריב למענה, את הפעמים בהן ביטאה את שמו בחיבה וכו' וכו'. עם זאת, כדאי להזכיר כי על אף המספר האינסופי כביכול של אותם זיכרונות, הם משולבים היטב לאורכו של הספר, והשילוב הזה מצליח לספק להם חזות רעננה מפעם לפעם.

ראוי לציין גם כי  בל מצליח להוציא תחת ידיו את אחד מהטקסטים המונטונים ביותר שנתקלתי בהם, אם לא המונטוני ביותר. הספר הופך מונטוני עד כדי כך כי בקטעים מסוימים הקורא מאבד עצמו מבלי דעת, שוקע בשגרת החיים ובפעולות המכאניות הבלתי נגמרות. סביר להניח כי האפקט מתעצם כאשר הקורא קורא בשפת אימו ומבין את כל המילים באשר הן.

הביקורת החברתית המובעת ברומן משכנעת עד מאוד, נראה כי האנס מאמין באמת ובתמים במה שהכניס בל לפיו, וכי המצב אליו הוביל אותו הסופר הוא שרירותי לחלוטין. נכון הדבר כי הדיבורים אודות קתולים, פרוטסטנטים, קומוניסטים ו"כסף אבסטרקטי" פחות נוגעים לנו, כישראלים החיים במאה ה21, אבל משהו, בצביעות העזה והנוראה כל כך שהיא מנת חלקו של המוקיון, עובר גם אל הקורא הישראלי במאה הנוכחית, והמשהו הזה כואב, כואב מאוד.

לסיום, מדובר בספר כואב, אנושי ונוגע, שלמרות הרלוונטיות הטמונה בו מצליח לעמוד במבחן הזמנים, ולא סתם כי אם היטב. מומלץ לכל מי שתהה אי פעם אודות חייו של מוקיון וגם למי שראה או אולי אפילו רואה במוקיונים חיות בזויות, שוטים מרקדים.


מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: